השבוע (יום שלישי) מתחילה עוד עונה של ליגת המכללות. בשנה שעברה ניהלתי כאן מעקב שבועי. קצת גדול עלי השנה. בינתיים נסתפק בפריוויו קצר עם סקירה של כמה שחקנים מעניינים (בעיני) ומכללות ששווה לעקוב אחריהן.

קודם כל, הנה מה שכתבתי על הליגה בשנה שעברה – מורה נבוכים קצר למי שמרגיש שקשה לו להתחבר לכל העניין:

ועכשיו לעונה הנוכחית. כרגיל, אי אפשר לכתוב על כל מה ומי שמעניין. אבל הנה חמישה שחקנים וחמש מכללות שנראים כרגע כמי שיכול להיות מעניין לעקוב אחריהם. בשני המקרים בעוד חודש חודשיים נהיה חכמים יותר. אף אחד לא ידע שטרה יאנג לפני שנתיים או ג'ה מוראנט לפני שנה יהיו כאלו שוסים.

5 שחקנים מעניינים:

ראוי לציין שכמה מהשחקנים הכי מעניינים לדראפט הקרוב בכלל לא משחקים השנה במכללות. זה כולל את לאמלו בול ואר ג'יי המפטון, שהחליטו להעביר שנה באוסטרליה לפני הדראפט, וגם כמובן את דני אבדיה שלנו ואת מלדון והייז הצרפתים. כל אלו יכולים בקלות להיות בחירות לוטרי בדראפט הקרוב. בנוסף, אין כאן אף אחד עם הסטאר פאוור של זאיון וקשה להאמין שאחד כזה יצוץ. לא בכל שנה.

נתמקד בכאלו שיצא לי לראות אותם לפחות בכמה משחקים ושאמורים לדעתי להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט בקיץ הבא. לא בהכרח דירוג מדוייק, אבל כאלו שנראים לי מעניינים.

קול אנתוני (נורת' קרוליינה). קומבו גארד בגובה 1.90. ברוב הדירוגים שראיתי הוא איפשהו בחמישייה הראשונה, בד"כ באיזור המקום החמישי. אבל הנה הימור נועז(?): עד סוף השנה הוא הופך לבחירה הראשונה בדראפט. סקורר אדיר ומוכח, וגם אתלט נהדר ואקספלוסיבי ש"מרגיש" את המשחק. רוב החששות לגביו הם לגבי ההגנה הלא משהו, הקליעה מבחוץ שלא ממש יציבה, וגם העובדה שהוא כרגע לא רכז טהור ויוצר יותר לעצמו מאשר לאחרים (למרות שבהחלט לא אגואיסט). אבל אני מאמין שהוא יהיה בסופו של דבר קלעי מצויין (בעיקר כי אחוזי העונשין שלו בתיכון היו מעולים), וזו אולי התכונה הכי חשובה כיום לגארד נבא. והשילוב של זה עם שליטה רשימה בכדור ובגוף, ואתלטיות מצויינת הופכים אותו פוטנציאלית לקיירי הבא. ואם זה המצב, אז הוא גם יהיה שווה בחירה ראשונה. בעיני הוא גם השחקן הכי מעניין וכיפי לצפות בו במכללות כרגע.

אנתוני אדוארדס (ג'ורג'יה). גארד בגובה 1.96. והנה הבחור שהרבה מסמנים כרגע כבחירה ראשונה. עוד אתלט נהדר שמספק מהלכי היילייט על בסיס קבוע. שלא כמו אנתוני (קול), מדובר כאן על בחור חזק במידה בלתי רגילה, שכבר מצוייד בגוף נבא, עם צעד ראשון אדיר והמון כח מתפרץ. בתיכונים היה בלתי אפשרי לעצור אותו. אולי הדבר הכי דומה לזאיון במכללות השנה – טנק עם ניתור פנומנלי והמון כוח, אבל גם לא מעט פינס. הוא גם צעיר מאוד (רק מלאו לו 18) ולגמרי אפשר להבין ממה כולם מתלהבים. וגם יש לו כינוי מדליק – אנטמן. אבל הקליעה לא ממש מרשימה כרגע, השליטה בכדור וקבלת ההחלטות לא ברמה של קול, ועד שלא יוכח אחרת, אני הולך עם האנתוני בשם המשפחה.

ג'יימס וויסמן (ממפיס). סנטר בגובה 2.15 עם מוטת ידיים של 2.23. שחקן שאני עוקב אחריו כבר כמה שנים, מאז שיצא לי לראות אותו באליפות אמריקה לקדטים. אחד הפרופילים הפיזיים הכי מרשימים שתראו – גבוה, ארוך, גמיש, חזק, וגם אתלט נהדר. כל מה שקבוצות מחפשות בסנטר שהוא עוגן בצבע, ביחד עם הניידות הדרושה כדי להחליף על גארדים. גם התזמון לחסימות מבטיח. לפני עשור, זו הייתה הבחירה הראשונה בדראפט די בקלות. מין דווייט האוורד שכזה (הצעיר, בגרסת אורלנדו שלו). אבל אלו זמנים אחרים. בהתקפה וויסמן לא רע, אבל אין לו את הכישורים או הפוטנציאל של אמביד, קא"ט, או דייויס. ובעיקר, אני לא בטוח לגבי הרעב והתשוקה שלו למשחק. ראיתי אותו במשחקים שהוא נראה נהדר, אבל היו גם כאלו שבהם הוא נתן לסנטרים נחותים בתיכונים לגמרי להאפיל עליו ולא תמיד הראה שהוא רוצה מספיק. נקווה שזה עניין של בשלות, בגרות וסוויץ' בראש, כי הוא בהחלט יכול להיות משהו מיוחד ואם יראה עקביות בממפיס יוכל גם לאיים על המקום הראשון בדראפט.

ורנון קארי (דיוק). סנטר בגובה 2.10. השותף של וויסמן לקו הקדמי האמריקאי בנבחרת הקדטים ההיא. שחקן שונה מאוד מוויסמן. הרבה יותר כבד (שוקל בערך כמו זאיון) ורחוק ממנו מבחינה אתלטית (למרות שהוא לא אתלט רע). אבל הרבה יותר מיומן התקפית, גם מבחינת עבודה והתמצאות בצבע וגם מבחינת היד הלא רעה מבחוץ. בהחלט יכול למצוא את עצמו מחוץ ללוטרי בגלל החשש של קבוצות נבא כיום משחקנים כבדים והיכולת שלהם להישאר על המגרש הגנתית. אבל לדעתי הוא הולך לתת עונה דומיננטית מאוד בדיוק (הוא אגב מה שהיה חסר לקבוצה של שנה שעברה – סנטר התקפי דומיננטי ליד זאיון שיכול גם לצאת ולקלוע מבחוץ ולרווח את המשחק). יהיה קשה מאוד לשחקני קולג'ים לעצור אותו, ולמרות הספקות זה אולי יוביל אותו בסוף ללוטרי. בכל מקרה, שחקן פנים, עם סקיל סט מרשים, כמו שהיו עושים אותם פעם.

ניקו מאניון (אריזונה). רכז בגובה 1.90. הרכז ה"איטלקי" (לא באמת; הוא גדל כל חייו בארה"ב ואיטלקי בערך כמו שטי ג'יי ליף ישראלי) של אריזונה הוא ג'ינג'י נמרץ, ועוד אחד שמלהיב לצפות בו משחק. גם הוא אתלט טוב (למרות שלא בלוול של האנתוניז או וויסמן) ובעיקר שחקן כיפי, עם קליעה מצויינת, חדירה טובה, יכולת מסירה של רכז אמיתי והרבה הבנת משחק. כאמור, לא ספסימן פיזי כמו חלק מהאחרים, אבל יכול להתפתח ליופי של שחקן עם השנים, ובהחלט מישהו ששווה לצפות בו. נדמה לי שמנחם כבר כתב עליו בעבר ויש סיבה למה.

ועכשיו ל-5 מכללות מעניינות:

יש מעל ל-350 קבוצות בליגת המכללות הבכירה, וגם האוהדים השרופים ביותר לא מסוגלים לעקוב אחרי כולן מקרוב. אז הנה מדריך קצר לכמה מהקבוצות שלדעתי אמורות להיות יותר מעניינות וברובן גם לאיים על התואר. יש כמובן גם לא מעט קבוצות מעניינות אחרות, בעיקר אלו שבהן משחקים כוכבים פוטנציאלים, וכמובן שחלק מהכיף בקולג'ים הוא הפריצה של קבוצות לא צפויות.

דיוק. אין כאן את הסטאר פאוור של שנה שעברה, אבל עדיין קבוצה חזקה עם כמה שחקנים שיכולים להגיע לדראפט עוד השנה. את ורנון קארי הזכרתי למעלה ולידו בפאוור פורוורד ישחק מתיו הרט – גבוה לבן מבית היוצר של שחקנים כמו ראיין אנדרסון. לא אתלט גדול, אבל שחקן חכם עם קליעה נדירה. סטרץ' פור קלאסי. יש כמובן גם את שחקן השנה השנייה טרה ג'ונס, השומר הפנומנלי שאם רק יצליח לשפר קצת את הקליעה (אני קצת בספק) יוכל להיות רכז נבא מחליף לגיטימי. ולצידם עוד כמה כשרונות צעירים. ששבסקי די איבד לדעתי את מגע הקסם. הקבוצות שלו כבר שנים לא ממש מלהיבות או משחקות כדורסל מתוחכם. ועדיין, רמת הכישרון של הבלו דבילס מצדיקה את המעקב. 

גונזאגה. ומקבוצה שבנוייה על כישרון גולמי של ווואן אנד דאנס, למכללה האהובה עליי שהיא גם האנתי-תזה לדיוק, קנטאקי ונורת'-קרוליינה. מכללה שכמעט אף פעם לא מביאה שחקני טופ-30 ומסתמכת במקום על המון סקאוטינג בשוק הבינלאומי ועבודת קודש שעושה המאמן הותיק מארק פיו. השנה הם איבדו את שני הכוכבים שלהם – האצ'ימורה וקלארק (שלא במפתיע נראים בינתיים טוב מאוד כרוקים בנבא) וגם את רוב הקו האחורי שכלל את זאק נורוול (בלייקרס) וזאק פרקינס המנוסים. אבל תסמכו על פיו והקליניקה של גונזאגה שגם השנה הם יציבו קבוצה תחרותית וטובה. כרגיל, יש כאן ערב רב של לאומים – צרפתים, סרבים, ליטאים ומלאים. השחקן הכי מעניין בעיני הוא קיליאן טילי הצרפתי, סטרץ' פור חכם עם קליעה נהדרת (כמעט 50% משלוש בקריירת המכללות שלו), שלמרבה הצער סובל מהרבה פציעות, וגם השנה יקח לו כנראה זמן להיכנס לעניינים. לידו בקו הקדמי פטרוסב הסרבי המוכשר וגם עומר באלו המאלי, צעיר ובוסרי, אבל עם לא מעט אפסייד. בקו האחורי ג'ואל אייאי הצרפתי יקווה לעונת פריצה (נתן יופי של אליפות עולם עד גיל 19), ולידו קורי קיספרט האפור אבל יציב כעוד שריד משנה שעברה. נחזיק להם אצבעות.  

פלורידה. נראה לי שמאז ימי אל הורפורד ויאניק נואה העליזים (שתי אליפויות באמצע העשור הראשון של המאה) לא הייתה כזו התרגשות בגיינסויל. התנינים מחזירים משנה שעברה את הרכז הקנדי הסולידי אנדרו נמבהארד, אחד המוסרים הטובים במכללות, וגם את הקלעי נואה לוק והסמול פורוורד האתלטי קיונטה ג'ונסון, שפרץ לקראת סוף השנה. לצידם הם הוסיפו שני רוקיז ברמה גבוהה – הקומבו גארד טרה מאן (שחקן טופ-30 במחזור הנוכחי) ובעיקר הגארד/פורוורד האתלטי סקוטי לואיס, מגן נהדר וכישרון טופ-10 השנה. אם זה לא מספיק, פלורידה הצליחה לשים יד על מי שהוא אולי ההעברה הבולטת של השנה – הביג מן קרי בלאקשייר ג'וניר, שמגיע לשנה האחרונה שלו במכללות. בלאקשייר נתן עונת פריצה נהדרת בשנה שעברה בוירג'יניה טק והראה לא רק יכולות סיום בצבע וקליעה מבחוץ, אלא גם ראיית משחק מצויינת. הוא בדיוק מה שהיה חסר לגייטורס כדי להפוך לקונטנדרית של ממש. אמנם מאחוריו אין יותר מדי עומק בצבע של התנינים, אבל עם הקו האחורי האיכותי והעמוק, זה עשוי להספיק. 

וושינגטון. לא הקבוצה הכי חזקה וגם כנראה לא מועמדת לאליפות. אבל מציגה שני פרשמנים מוכשרים מאוד בצבע – אייזיה סטיוארט וג'יידן מקדניאלס – שלשניהם סיכוי לא רע להיות בחירות לוטרי בדראפט של 2020. אחרי שנת שפל לפאק-12 ולאיזור המערבי, עושה רושם שהם מתחילים לחזור, עם וושינגטון, אורגון, אריזונה, ו-USC (בעיקר בשנה הבאה).  

מישיגן סטייט. סגנית האלופה היא אולי הקבוצה הכי שלמה במכללות והמועמדת המועדפת שלי כרגע לאליפות. בעיקר בזכות הרכז הנהדר קסיוס ווינסטון, כישרון נבא קצת גבולי, אבל רכז מכללות אדיר ומנוסה ואחד המועמדים הראשיים לשחקן השנה במכללות. מישיגן סטייט מלאה בניסיון, כולל השוטינג גארד המצויין, הסיניור ג'וש לנגפורד וחבייר טילמן, שפרץ בעונה שעברה ונראה כמו כישרון נבא בצבע.

כמה אחרות ששוות מעקב:

• קנטאקי כמו תמיד; שימו עין על הרוקיז טייריס מקסי וחליל וויטני.
• גם ממפיס בהובלת פני הארדוויי מציגה כמה פרשמנים מבטיחים, בראשות וויסמן ולצידו הפורוורד פרשס אצ'ינוווה, שעשוי גם הוא להיות בחירת לוטרי השנה. קשה לי להאמין שיצליחו להיות קונטנדרים, כי חסר להם ניסיון, אבל יהיה מעניין לראות אותם.
• בקנזס הסנטר ההגנתי המפחיד אזובויקה אמור לחזור מפציעה גומרת עונה ולהשלים אולי את הקו הקדמי הכי חזק במכללות יחד עם סילביו דה סוזה. אחת המועמדות המוקדמות לתואר, עם הכישרון שחקן השנה השנייה אגבג'י שיכול להתפוצץ השנה.
• אורגון היא אחת החביבות עלי, עם שילוב מעניין של ניסיון וכישרון צעיר (הרוקיז נ'פליי דנטה ואדיסון פטרסון מעניינים).
• אריזונה עם שני רוקים מבטיחים – מאניון שהזכרתי למעלה וג'וש גרין האוסטרליץ
• צפון קרוליינה עם קול אנתוני ואחרים תחת רוי וויליאמס האגדי.
• וכמובן גם האלופה וירג'יניה, שאמנם איבדה את הקו האחורי הנהדר שלה, אבל גייסה כמה צעירים מבטיחים וגם החזירה כמה שחקנים עם ניסיון מריצת האליפות

אז מתחילים כאמור ביום שלישי, עם משחק בין דיוק (#3) לקנזס (#4).